בישול בטוח: מתי עוף, בשר, דגים וביצים מוכנים

עוף מוכן ב-74 מעלות בחלק העבה, בשר טחון ב-71 ונתח בקר שלם ב-63. כאן כל הטמפרטורות, איך בודקים בלי מדחום, איך מפשירים ולמה לא שוטפים עוף.

בטיחות מזון6 דקות קריאה16 בנובמבר 2026

עוף מוכן כשהחלק העבה ביותר שלו מגיע ל-74 מעלות, בשר טחון ב-71 מעלות, ונתח שלם של בקר או טלה ב-63 מעלות. ביצים מבשלים עד שהחלמון והחלבון מוצקים, ושאריות מחממים עד שהן מהבילות גם באמצע.

טבלת טמפרטורות פנימיות

את הטמפרטורה מודדים במרכז החלק העבה ביותר, לא על פני השטח. אלה הנחיות כלליות של גופי בטיחות מזון. כשהם לא מסכימים, כתבנו קודם את המספר הזהיר.

מה מבשלים טמפרטורה פנימית סימן שזה מוכן
עוף והודו בחלקים: חזה, שוקיים, ירכיים, כנפיים 74 מעלות אין ורוד ליד העצם, המיץ שקוף
עוף שלם 82 מעלות בירך (בארה״ב: 74) הירך לא ורודה גם ליד העצם
עוף והודו טחונים, למשל קציצות עוף 74 מעלות הקציצה לבנה עד המרכז
בשר בקר או טלה טחון: קבב, קציצות, המבורגר 71 מעלות אין ורוד במרכז
נתח בקר, עגל או טלה שלם: סטייק, צלי 63 מעלות, ועוד 3 דקות מנוחה נצרב היטב מכל הצדדים
דג 70 מעלות (בארה״ב: 63) אטום ומתפרק לפתיתים במזלג
ביצים ומאכלי ביצים 74 מעלות חלמון וחלבון מוצקים
שאריות שמחממים 74 מעלות מהביל גם באמצע, מרק ורוטב רותחים

63 מעלות בנתח בקר זה מדיום-רייר. מי שאוהב עשוי יותר: 71 מעלות למדיום ו-77 לעשוי היטב.

איך מודדים נכון

  • מכניסים את המדחום לחלק העבה ביותר, עד המרכז, בלי לגעת בעצם.
  • בקציצה או בהמבורגר מכניסים את המדחום מהצד, עד האמצע.
  • כשמבשלים כמה חתיכות, בודקים כל אחת בנפרד, ולפחות את העבות ביותר.
  • אחרי כל שימוש שוטפים את המדחום במים חמים וסבון, כי הוא נגע בבשר נא.

ואם אין מדחום?

מדחום הוא הדרך היחידה לדעת בוודאות, כי צבע ומרקם יכולים להטעות. בלעדיו אלה הסימנים, וכשיש ספק ממשיכים לבשל עוד כמה דקות ובודקים שוב:

  • עוף: חותכים בחלק העבה, ליד העצם. אין בשר ורוד, והמיץ שיוצא שקוף ולא ורדרד. כך בודקים גם את העוף בתנור עם תפוחי אדמה.
  • קציצות, קבב ובשר טחון: חוצים את הקציצה הגדולה ביותר. בבשר טחון החיידקים מתפזרים לכל העומק, ולכן הוא חייב להתבשל עד המרכז, בלי ורוד. בקבב בתנור בודקים את השיפוד העבה ביותר.
  • נתח בקר שלם: כאן החיידקים נמצאים בעיקר על פני השטח. לכן סטייק שנצרב היטב מכל הצדדים יכול להישאר ורוד בפנים. זה נכון רק לנתח שלם, לא לעוף ולא לבשר טחון.
  • דג: הבשר הופך לבן ואטום ומתפרק בקלות לפתיתים כשנוגעים בו במזלג, כמו בסלמון בתנור.
  • תבשילים ושאריות: כשחותכים או מערבבים, יוצאים אדים גם מהאמצע, לא רק מהשוליים.

לא שוטפים עוף נא

הרבה מאיתנו גדלו על שטיפת עוף בכיור, אבל גופי בריאות בישראל ובעולם ממליצים לא לעשות את זה. השטיפה לא מורידה את החיידקים, היא רק מפזרת אותם. טיפות מהעוף יכולות להגיע עד כ-50 ס״מ, אל השיש, אל הכיור ואל הירקות שמונחים ליד. קמפילובקטר, חיידק נפוץ בעוף, גורם להרעלה גם בכמות קטנה מאוד. מה שהורג אותו הוא הבישול.

מה כן עושים: מוציאים את העוף מהאריזה ישר לתבנית או לסיר. אם צריך לנקות שאריות נוצות או שומן, עושים את זה בנייר סופג וזורקים אותו מיד. אחר כך שוטפים ידיים.

זיהום צולב: הקרש, הסכין והידיים

  • שני קרשי חיתוך: אחד לבשר, עוף ודגים נאים, ואחד לירקות, ללחם ולכל מה שלא מתבשל.
  • שוטפים ידיים במים וסבון לפחות 20 שניות אחרי כל מגע בבשר, עוף, דגים או ביצים נאים.
  • את הסכין, הקרש והשיש שוטפים במים חמים וסבון מיד כשמסיימים.
  • לא מניחים בשר מבושל בחזרה על הצלחת שהחזיקה אותו נא.
  • במקרר, בשר, עוף ודגים נאים, וגם בשר שמושרה במרינדה, עומדים במדף התחתון בקופסה סגורה או בקערה, כדי שהמיץ לא יטפטף על אוכל מוכן.

הפשרה בטוחה: שלוש דרכים

  1. במקרר. הדרך הבטוחה ביותר. מניחים את העוף או הבשר בקערה, במדף התחתון. עוף צריך בערך 24 שעות לכל 2.5 ק״ג, אז מוציאים מהמקפיא יום או יומיים מראש.
  2. במים קרים. סוגרים בשקית אטומה, משקיעים לגמרי בקערה של מים קרים ומחליפים את המים כל 30 דקות. מבשלים מיד כשההפשרה נגמרת.
  3. במיקרוגל. בתוכנית הפשרה, ורק אם מבשלים מיד אחרי.

לא מפשירים על השיש ולא במים חמים. השכבה החיצונית מתחממת לטמפרטורה שבה חיידקים מתרבים מהר, הרבה לפני שהמרכז מפשיר.

בשר או עוף שהופשרו לגמרי לא מחזירים למקפיא כמו שהם. אם נשארו עליהם גבישי קרח, אפשר. ואם בישלתם אותם, אפשר להקפיא את התבשיל המוכן.

שאריות: מקררים מהר, מחממים פעם אחת

  • מכניסים למקרר בתוך שעתיים מהבישול, וביום חם, מעל 32 מעלות, בתוך שעה.
  • מחלקים סיר גדול לכמה קופסאות רדודות, כדי שהאוכל יתקרר מהר.
  • מחממים עד 74 מעלות, כלומר עד שהאוכל מהביל גם באמצע. מרק ורוטב מביאים לרתיחה.
  • במיקרוגל מערבבים באמצע החימום, כדי שלא יישארו כיסים קרים.
  • מחממים רק את מה שאוכלים, ומחממים כל מנה פעם אחת בלבד.

כמה זמן כל דבר מחזיק במקרר ובמקפיא, תמצאו במדריך שלנו לאחסון אוכל.

ביצים, ומה חשוב לדעת בהריון

הכלל הבטוח הוא לבשל ביצים עד שהחלמון והחלבון מוצקים, כמו ביצה קשה, ומאכלי ביצים עד 74 מעלות. ביצה רכה או ביצת עין עם חלמון נוזלי פחות בטוחות, במיוחד לילדים קטנים, לאנשים מבוגרים, לנשים בהריון ולמי שהמערכת החיסונית שלו חלשה. מאכלים עם ביצים לא מבושלות, כמו מוס או טירמיסו קלאסיים, אפשר להכין בלי ביצים נאות: מוס שוקולד בלי ביצים וטירמיסו בלי ביצים חיות.

בהריון ההקפדה גדלה. ההנחיה הכללית היא לאכול ביצים, עוף, בשר ודגים רק כשהם מבושלים היטב, ולבחור מוצרי חלב מפוסטרים. ההנחיות המלאות והעדכניות הן של משרד הבריאות, ובכל שאלה אישית פונים לרופא או לרופאה שמלווים את ההריון.

הטיפ של סבתא

במטבח שלי יש שני קרשים בשני צבעים: אחד לעוף ולבשר נא, ואחד לירקות וללחם. ככה גם הנכדים יודעים מה הולך לאן, בלי לשאול.

שאלות נפוצות

האם צריך לשטוף עוף לפני בישול?

לא. השטיפה לא מורידה את החיידקים, היא רק מתיזה אותם על הכיור, על השיש ועל מה שמונח לידם. מה שהורג אותם הוא בישול עד 74 מעלות. אם יש על העוף שאריות נוצות או שומן, מנקים בנייר סופג וזורקים אותו מיד.

איך יודעים שהעוף מוכן בלי מדחום?

חותכים בחלק העבה ביותר, ליד העצם. הבשר צריך להיות בלי שום ורוד, והמיץ שיוצא צריך להיות שקוף. זה סימן טוב אבל לא ודאי, ולכן כשיש ספק מחזירים לתנור לעוד כמה דקות ובודקים שוב. מדחום הוא הדרך היחידה לדעת בוודאות.

מה הטמפרטורה הפנימית של עוף מוכן?

74 מעלות במרכז החלק העבה ביותר, בלי לגעת בעצם. זה נכון לחזה, לשוקיים, לכנפיים ולעוף טחון. בעוף שלם ממליצים בקנדה על 82 מעלות, ומודדים בחלק העבה של הירך.

איך מפשירים עוף מהר?

בשקית אטומה בתוך קערה של מים קרים, ומחליפים את המים כל 30 דקות. דרך נוספת היא מיקרוגל בתוכנית הפשרה. בשתי הדרכים מבשלים מיד כשההפשרה נגמרת. לא מפשירים על השיש ולא במים חמים.

מותר לחמם אוכל פעמיים?

עדיף שלא. מחממים רק את הכמות שאוכלים, עד שהיא מהבילה גם באמצע, ואת מה שנשאר אחרי החימום לא מחזירים למקרר. בבריטניה ממליצים לחמם שאריות פעם אחת בלבד.

מותר לאכול ביצה רכה בהריון?

ההנחיה המקובלת בהריון היא לאכול ביצים מבושלות היטב, עם חלמון וחלבון מוצקים. ההנחיות המלאות הן של משרד הבריאות, ובכל שאלה אישית פונים לרופא או לרופאה שמלווים את ההריון.

מקורות

המידע כאן כללי ומבוסס על המקורות שלמטה. בשאלות רפואיות או הלכתיות פנו לגורם מוסמך.